פרשת שלח-לך התשע''ט | מפרשת השבוע לחיים האישיים שלי |לומדים יהדות באהבה
מפרשת השבוע...
ישנו מצב מוכר\ תחושה מוכרת, כשאנשים הולכים לראיון עבודה, ועוד לפני שהוא התחיל הם אומרים לעצמם "הם בטח יחשבו שאני... ויגידו עליי שאני לא מתאים כי....'' זה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו. אם לא במהלך ראיון העבודה, אז בנסיבות אחרות...
שתדעו, הבעיה לא מתחילה באיזה אופן אחרים רואים אתכם. הבעיה מתחילה באיך אתם 'רואים ומראים', את עצמכם.
בפרשת השבוע, הולכים 12 מרגלים לארץ ישראל, לאסוף מודיעין לקראת הכניסה לארץ ישראל.
כאשר הם חוזרים ממשימת הריגול הם אומרים לעם:
''...תקשיבו, הארץ טובה, תראו איזה פירות ענקיים יש שם. אבל, האנשים שם...הם היו ענקיים כאלה הם הסתכלנו עלינו כאילו אנחנו חגבים לידם וגם אנחנו הרגשנו ככה... אין לנו שום סיכוי לכבוש את הארץ, אפילו ה' לא יצליח לעשות לנו נס ולעזור לנו לנצח אותם במלחמה!... ''
הסיפור רחב יותר, וקצרה היריעה מלהכיל. אך אם נתייחס לאמירה זו של המרגלים. הבעיה אינה מתחילה כאן בענקים אלא במרגלים עצמם. התורה לא מתארת לנו שיח בין המרגלים ולבין אותם ענקיים שראו שם.
לכן, המרגלים הם אלה שבראש ובראשונה ראו את עצמם ''כקטנים'', ''כחסרי יכולת לנצח''.
הדבר הזה, יתכן והשפיע על אותם ענקיים וגרם לצורה בה הם הסתכלו על המרגלים.
המרגלים דימו את עצמם עד כדי כך כקטנים, שחשבו במוחם כי אפילו ה' לא יכול לנצח את אותם ענקיים שראו בארץ כנען.
כמו שאתה 'רואה את עצמך' ככה גם האחרים יראו אותך. לפעמים, דימוי עצמי נמוך יכול להיות כל כך מסוכן שאתה עלול לחשוב על עצמך דברים בצורה כל כך קיצונית, שאפילו ריבונו של עולם לא יכול לעזור לך (, מה שכמובן לא נכון ושגוי לחלוטין)!
... לחיים האישיים שלי
התוצאות של חטא המרגלים היו הרסניות, אך מהחטא הגדול הזה בואו נראה מה אנחנו לומדים לחיים האישיים שלנו.
על האדם לשאול את עצמו: מי הוא? במה הוא טוב, מה הוא חושב על עצמו?
כאשר אני הולך לראיון עבודה ( מקרה לדוגמה אשר השתמשנו בו לפני כן), ואני לא בטוח בכך שאני רוצה את העבודה הזאת, אני לא בטוח ביכולות שלי, הדבר הזה מקרין החוצה. במצב כזה כנראה שגם לא אתקבל לעבודה, ואני לא באמת צריך לשאול למה.
לתלמידים שבינכם (המלצה לחופשה):
קחו את המקצועות שההצלחה בהם לא הייתה מזהירה במיוחד השנה ותבדקו את עצמכם.
האם באמת עשיתם הכל בשביל להצליח בהם?
האם באמת האמנתם בכך שאתם מסוגלים להצליח בהם?
או
אמרתם לעצמכם. אין לי סיכוי, בשביל מה לנסות בכלל?
ע''י אמירה כזאת אתם מכבים לעצמכם את הסיכוי להצלחה מראש!
אתם גם עלולים לומר לעצמכם (לקראת השנה הבאה): '' אין סיכוי שהמורים יאמינו בי ויתנו לי סיכוי אמיתי בשנה הבאה, אחרי כל מה שהיה בשנה האחרונה.
המורה גם זוכרת שאני גרוע,ותזכור איך התנהגתי... אני כל כך בטוח שהמורה לא תיתן לי סיכוי להשתפר, כי אני גרוע, והיא יודעת את זה...''
יוצא שבמקום לבוא להאמין בעצמכם קודם, ולדבר עם המורה הרלוונטי על רצונכם להצליח ולשתף אותו , אתם , ע''י המחשבות עליהם דיברנו מקודם,עלולים לגרום לכישלונכם בעצמכם.
אז במה השינוי שלי חייב להתחיל?
הרצון שלי להצליח יוכל להיות ממומש בראש ובראשונה בעזרת האמונה שלי בעצמי! בדימוי העצמי שלנו, מה אנחנו חושבים על עצמנו וכמה אנחנו מאמינים ביכולות שלנו!
ברגע שנפסיק לחשוב על עצמנו כאל ''חגבים'', קטנים ולא משמעותיים וחסרי יכולות. אלא נסתכל על עצמנו בעין-טובה נאמין בעצמנו ובחשיבותינו הדברים יראו אחרת.
עלינו לזכור: כשם שאנחנו רואים את עצמנו, כך גם אחרים יראו אותנו.
תלמידנו היקרים, בבית ספרנו ובמדינת ישראל כולה.
אנחנו המורים מאמינים בכם ונעשה את כל אשר ביכולתנו לפתח את אמונכם בעצמכם ולהוביל אתכם להצלחה.
אך הדבר אינו תלוי (רק) בנו, אלא (גם) בכם!
שנזכה להכיר את עצמנו, ואת הכוחות הטמונים בכל אחד מאיתנו ובעם ישראל כולו.
שבת שלום
🍷
הרב דוד ספיאשוילי
רב בית ספר
הפינה מוקדשת
להצלחת חיילי צה''ל וכוחות הביטחון
במשימותיהם באשר הם
🕯
לעילוי נשמת מורנו ורבנו האהוב
הרב אלישע ושליצקי זצ''ל
בן בלהה ברטה זצ''ל
שחינך את תלמידיו לחיים של עשייה ואמונה מתוך גדלות ודאגה לכלל.
להבדיל
לרפואת נריה דוד בן דליה
הי''ו.
